בפרשת השבוע אנו פוגשים בדמותו רבת הפנים וההפכפכה של בלעם. בלק שולח אל בלעם שיבא לקלל את העם שיצא ממצרים. בלעם, אשר מעיד על עצמו שהוא "יודע דעת עליון", יודע טוב מאד שהקב"ה אינו חפץ לקללם. ואכן, לאחר המשלחת הראשונה אומר לו ה' " לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא". אבל בלעם ממשיך לנסות, ומגיעה משלחת נוספת והנה באמת הפעם ה' מסכים שילך, אך עם הסתייגות - "אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה". בלעם יודע מה בדיוק הקב"ה ידבר אליו ובכל זאת הוא הולך מתוך מחשבה שימצא את ההזדמנות לשכנע כביכול את ה'. ואכן הפעולות מלמדות על ההתכוננות. "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו", אומר רש"י, רשע, כבר קדמך אביהם של אלו שנאמר "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו". אם רש"י מקשר לכאן את דברי אברהם, הרי שהמעשה של ההשכמה בבוקר של בלעם וחבישת האתון בעצמו, היה מעשה של "זריזין מקדימין". וכן בהמשך כשבלעם כבר מגיע לבלק הוא מצווהו לבנות שבעה מזבחות – כנגד שבעת המזבחות שבנו האבות. ובקרבנות שהוא מצווהו להקריב – פר ואיל למזבח – יותר מאברהם שהקריב רק איל (רש"י שם). הרי שכל כוונתו הייתה לרצות כביכול את הקב"ה ולקבל הסכמה לקלל את ישראל. ועונה לו ה' גם על זה בניסיון השני, "לא איש א-ל ויכזב ובן אדם ויתנחם". אתה יודע את רצוני, וכל המשחקים לא יעזרו. בלעם עם כל רשעותו ידע שהוא יכול לעשות רק את רצון ה' אך הוא חשב שהוא יוכל לגרום לשינוי ברצונו.
כשהיו נביאים בעם ישראל יכל כל אחד לדעת לשם מה הוא נוצר ובמה הוא צריך להתמקד כדי לבצע את תפקידו, היה הולך לנביא ומקבל הדרכה מפורטת. עכשיו שאין לנו נביאים איך נדע במה אנחנו צריכים להתמקד יותר. אומרים גדולי המוסר, היצה"ר, דוקא הוא יראה לנו את הדרך. כי הדבר שהכי קשה לנו לעשות אותו, זה הדבר אותו אנו הכי צריכים לעשות. כי היצר הרע משקיע את כל כוחותיו בלהפריע לנו להשלים את יעודנו. ובזה הוא מכוון אותנו בעצם. אדם יכול להיות בעל חסד עצום, לנהל ארגוני חסד, לסייע לאנשים רבים. אבל הכל הולך לו בקלות. יש נקודה קטנה אחת ששם הוא מתקשה, לקחת טרמפיסטים. שם ימצא את כל התירוצים למה לא לעצור. זה זמן הרגיעה היחיד שיש לו בכל היום. הטלפון לא מפסיק לצלצל והוא צריך את הפרטיות כדי לענות. הוא בכלל חושב שצריך לחנך את כל אלו שמבקשים טרמפ בשביל מאה מטר. או את אלה שעומדים באמצע הכביש כדי לעצור ומפריעים לתנועה. ואת אותם העומדים בצומת, מה שנקרא טרמפ לחץ. ייתכן שזה באמת אמיתי, אבל ייתכן שלא. וצריך אדם לבדוק באמת, לרדת לעמקי נשמתו ולבדוק האם באמת הכל לשם שמים או שהוא מרמה ומשכנע את עצמו שרצון הקב"ה שהוא לא יעצור לטרמפ עכשיו. ואם כל כך קשה לו, אולי זה המקום בו הוא כן צריך לעשות, אולי זו בדיוק הנקודה אותה הקב"ה רוצה שהוא יחזק. יש שקשה לו ללמוד. הוא יעסוק בחסד, הוא יעסוק בהרבה מצוות אחרות. הוא גם יתרץ לעצמו שלפרנס את משפחתו זה מצווה, ולחסוך זה בעצם גם מצוות הכנסת כלה. הוא גם ישקיט את מצפונו על ידי לימוד חוק לישראל בגירסה מודרנית יותר או פחות. אבל אולי הוא מפספס את הנקודה? אולי הקב"ה רוצה ממנו דווקא את שעת הלימוד שכל כך קשה לו איתה? וכל אחד יודע מרת נפשו ואיפה בדיוק הנקודות בהם המלחמה הקשה.
יכול אדם להכיר את בוראו, לדעת מה הוא צריך לעשות אבל לחשוב שהוא יכול לגרום שיתקיים רק החלק השני של מאמר חז"ל "עשה רצונך כרצונו כדי שיעשה רצונו כרצונך" . אבל זה לא עובד ככה. עבודתנו האמיתית היא לא לעשות את רצונו כרצוננו. אלא לעשות את רצונו בלבד ולעשות את רצוננו כרצונו.
