אברהם שולח את עבדו נאמן ביתו - אליעזר לחפש אישה לבנו יצחק. בנות המקום בנות כנען אינן ראויות בעיני אברהם ולכן שולח את אליעזר לחרן. הללו עובדות עבודה זרה והללו עובדות עבודה זרה, במה עדיפות בנות חרן על בנות כנען? אומרים המפרשים בעלי המוסר, שבנות כנען מושחתות במידותיהן משא"כ בנות חרן. והשחתת המידות קשה מעבודה זרה, שזה בשכל האדם וזה בחומר שבו. ואכן כשאליעזר עושה את הנסיונות לדעת מי הנערה הראויה הוא בודקה במידת החסד שבה – "הגמיאיני נא מעט מים".
אברהם הוא עמוד החסד. יצחק הוא עמוד העבודה, היראה, הדין. אליעזר מחפש אישה שתהיה ראויה ליצחק שתהא גומלת חסדים וכדאית להיכנס לביתו של אברהם (רש"י כ"ד י"ד). אם היה אליעזר מחפש אישה לאברהם, אכן היתה מתאימה אישה בעלת חסד גדולה שתתאים לעמוד לימין בעלה במפעל החסד שלו. אבל אנחנו מחפשים כאן אישה ליצחק למה דווקא בחסד בחר אליעזר לבחון אותה, אני הייתי בוחן את מידת יראת השמים שבה.
יש הרוצים לפרש שרבקה אמורה להשלים את יצחק הוא יראה והיא חסד ביחד זה הבית המושלם. בעינינו מצטייר ירא ה' כאדם סר וזועף, פניו רציניות וחמורות תמיד. אז, זה נכון, צריך שתהיה אחת שתאזן את המצב. אך אני לא בטוח שכך היה נראה יצחק. במיוחד אם נלך קצת הלאה ונראה את יחסו של יצחק לעשו, לפי הבנתנו ביראה הרי היה צריך לרחקו ולא לקרבו. ומאידך אברהם עמוד החסד הוא זה שריחק את ישמעאל.
בואו נבחן יותר לעומק את המבחן שעשה אליעזר לרבקה. אליעזר מתפלל לה' שיצליח דרכו וכאן הוא מצייר את דמותה של האישה אותה הוא מחפש ליצחק. "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך". אליעזר, עבד חסון עם עשרה גמלים, אולי הוא צמא ועייף מהדרך ואין לו כח לשאוב לעצמו מים. אבל מה עם הגמלים? למה שתצטרך בעלת החסד לשאוב מים גם לגמלים. ישתה הוא, ירווה את צמאונו, ינוח מעט מעמל הדרך וישאב לגמליו. אבל אליעזר זה מה שהוא מחפש, אחת שתשאב גם לגמלים. למה?
נמשיך קצת הלאה. כשאליעזר מבקש ממנה "הגמיאיני נא מעט מים מכדך" מתארת לנו התורה בפירוט רב מה עושה רבקה. "ותאמר שתה אדוני. ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו. ותכל להשקותו, ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות. ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לשאוב, ותשאב לכל גמליו". אליעזר מחפש אחת שתאמר גם לגמליך אשקה והיא אומרת גם לגמליך אשאב. רבקה לא מסתפקת בנתינת שאריות המים לגמלים אלא הולכת לשאוב עוד במיוחד בשבילם. מה זה? הידור בחסד? דאגה כזו לגמלים?
יש חסד ויש חסד. יש מי שטבעו הוא לב רחום וחנון, הוא יראה מישהו שצריך משהו יעזור לו. יש מי שמצפונו מייסרו ולכן יעזור עד שמצפונו ישקוט. אך יש מי שעושה חסד כי הוא דבק במידותיו של הקב"ה. אדם כזה נקרא אוהב חסד, זה מי שמחפש איפה עוד אפשר לעשות חסד, איך לעשות שהחסד יהיה מושלם יותר. וחסד כזה מגיע ממקור אחר לחלוטין, הוא מגיע מיראת ה'. לא יראת העונש וגם לא יראת החטא, אלא יראת הרוממות המביאה לרצון להידבק בדרכיו.
כשאדם מבקש לשתות אין צורך לתת גם לגמליו אבל כן יש צורך לתת לא את המים במירב הנעימות ולדאוג להרגשה הטובה שתהיה לו. אליעזר מעמיד את רבקה במבחן, מגיע אדם זר ומבקש לשתות. אין בעיה, היא תתן לו. אבל הם לא נמצאים בבית אלא על יד המעיין. אין בקבוקי מי עדן אישיים וגם לא כוסות חד פעמיים. יש כאן כד ובו מים לכל משפחתה. ההלך לא ישתה את הכל, מה עושים עם המים שנשארו בכד? לקחת הביתה? זה לא מעשה חכם, אולי הוא חולה, או סתם לא נעים לשתות מכלי ששתה בו אחר. תשפוך את המים? הוא ייעלב, ירגיש לא נעים. אליעזר מחפש לראות האם היא תחשוב על זה ותמצא את הפתרון הפשוט, תתן את הנותר לגמלים. אך רבקה גדולה ממנו. היא אכן שופכת את הנשאר בכד אל השוקת אך היא לא מסתפקת בזה, הוא יכול לחשוב שהיא נותנת לגמלים כי היא לא רוצה לקחת את המים וגם לא לפגוע בו, עדיין יש כאן חשש לאי נעימות מצידו. לכן רבקה רצה ושואבת מים נוספים בשביל הגמלים, כדי שתנוח דעתו. הנה היא לא נתנה לגמלים כדי לשפוך את המים, אלא באמת כדי להשקותם. חסד ברמה כזו רק אוהב חסד יכול לעשות, רק הירא את ה' מאד והמדבק בדרכיו יכול לעשות. רבקה מתגלית כאן לא רק כבעלת חסדים אל כדבקה במידותיו של הקב"ה וזו האשה המתאימה ליצחק.
אנחנו רגילים לומר שהאבות מגלמים את שלושת עמודי העולם. אברהם - חסד, יצחק – עבודה/יראה ויעקב תורה. אבל שלושת עמודים אלו לא יכולים להתקיים זה בלא זה. כי עבודת ה' כוללת את כולם ואם האדם הוא עולם קטן אז הוא חייב את שלושת עמודיו כדי לעמוד. אין חסד בלי תורה ויראה, אין יראה בלי תורה וחסד ואין תורה בלי חסד ויראה. כי "לא עם הארץ חסיד ולא בור ירא חטא (פרקי אבות ב')". ומצד שני "כל שחכמתו קודמת ליראתו, אין חכמתו מתקיימת" (פרקי אבות ג'). ולכן אברהם עמוד החסד כשהוא שומע מהקב"ה כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, הוא מגרש את ישמעאל מביתו. לכן הוא עומד בנסיון הגדול מכולם ומעלה את בנו יחידו לעולה. לכן יצחק כשצריך מקרב את עשיו למרות התנהגותו ההפוכה לגמרי מדרכו של אביו. ויעקב העוסק בתורה שהיא כנגד כולם – כולל את כולם, כמו שנראה בהרחבה בפרשת תולדות.
