אנשים נמצאים לפעמים במצב של יאוש מוחלט ללא שום תקווה לשינוי. זה יכול להיות בעיות פרנסה, בריאות, שידוכים, ילדים, הכל. נסיון לעודד אנשים אלו שיהיה בסדר מעלה גיחוך אם לא כעס על פניהם - מה יהיה בסדר? איך יהיה בסדר?
הייתי לא מזמן במחלקת שיקום באחד מבתי החולים בארץ. יושבים אנשים לאחר תאונה, אירוע מוחי, זקנים שכבר לא מתפקדים כלל אך עדיין מנסים לעשות איתם משהו. הסתובבה שם במחלקה אישה שחילקה ברכות והבטחות. תגיד תהילים, תדליקי נרות, תנו לי את השם שלכם והכל יהיה בסדר, תוך שבוע אתם חוזרים הביתה - יש לי קשרים שם למעלה. מדובר באנשים הנמצאים בתהליך שיקום שגם אם יצליח לשנות משהו זה תהליך של חודשים והיא מבטיחה תוך שבוע אתם בחוץ על הרגליים. היא גם נראתה קצת מגוחכת ולכן לא פלא שהדברים העלו גיחוך על פני הנמצאים. גם אני גיחכתי לעצמי והתייחסתי אליה ואל דבריה כעוד תמהונית.
ואנחנו נתקלים בזה על כל צעד ושעל. אדם שכבר שנים סוחב בעיות פרנסה קשות יבא מישהו ויאמר לו מחר אתה זוכה בלוטו או מקבל ירושה גדולה מאיזה דוד עשיר שיוולד לך פתאום, מה תהיה תגובתו? אנשים שמחכים שנים לילד והרופאים לא נותנים להם שום תקווה ואיזה קבצן שיבא לביתם יאמר להם שנה הבאה יש לכם ילד, מה הם יחושבו באותו רגע. הורים לילד נכה שאיזה תמהוני יבטיח להם שהילד ילך, יזרקו אותו מכל המדרגות, באת לצחוק עלינו?
פרשת השבוע נותנת לנו את ההתייחסות הנכונה למקרים אלו. "ותצחק שרה בקרבה לאמור אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן. ויאמר ה' אל אברהם, למה זה צחקה שרה ... היפלא מה' דבר ..."
שרה בת תשעים. עשרות שנים שהיא מצפה לבן. היא נדדה ממולדתה ומבית אביה מחמת הציווי, אבל אם תקווה שמשנה מקום משנה מזל. וכמו שאומר רש"י על הפסוק הראשון בפרשת לך לך "וכאן אי אתה זוכה לבנים". שרה נותנת את שפחתה לבעלה אולי תבנה ממנה. שפחתה יולדת בן, עוברים 13 שנה ושרה עדיין מחכה. שרה גם הייתה עקרה מאז ומעולם כמו שאומרים חז"ל ששרה אילונית הייתה, ובנוסף לזה, סימני הזקנה מזמן אחזו בה. כפי הנראה בשלב זה כבר התייאשה מלהביא בן לעולם ואברהם משום מה לא גילה לה על ההבטחה שקיבל מה'. והנה באים שלושה ישמעאלים למלון של אברהם ושרה, וכאות תודה על האירוח הנפלא, מבטיחים להם שבעוד שנה תלד שרה בן. מה תגובתה של שרה? מה שהיתה כנראה גם התגובה שלנו - צחוק! אני העקרה, הזקנה, אלד בן? ועל זה בא הקב"ה על שרה בתביעה "למה צחקה שרה.. היפלא מה' דבר"?
הרמב"ן כבר עומד על שאלה זו ואומר "והקב"ה האשים אותה לאברהם למה היה הדבר נמנע בעיניה וראוי לה שתאמין או שתאמר כן יעשה ה'". גם אם הדבר נראה הזוי לחלוטין ורחוק מן המציאות, אבל היפלא מה' דבר? האם יש משהו שאינו ביכולתו של הקב"ה? ולכן ראוי להאמין שזה יתכן ולקוות ולבקש שאכן זה יתקיים.
נכון, אנחנו לא מלומדים בניסים, בטח לא בניסים שהם מחוץ לגדר הטבע. אבל האמונה ביכולתו של הקב"ה לשנות סדרי בראשית לא משתנה. ולכן לא משנה מה המצב ולא משנה מי אומר לנו את מה שאומר, התגובה אמורה להיות, אמן / הלוואי / בעז"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה