יום ראשון, 12 בפברואר 2012

פרשת משפטים - האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין


"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" אומר רש"י ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני.
כדי להבין את העניין אנו צריכים לחזור לפרשת השבוע שעבר, לעשרת הדברות שנאמרו בשעת מתן תורה. לאחר שראינו איך חמשת המצוות הראשונות שנאמרו בסיני עוסקות בביסוס האמונה, הנה חמשת המצוות הבאות בצמוד אליהן עוסקות בדברים הכי בסיסיים לקיום חברה אנושית. דווקא בגלל היותם מצוות אוניברסאליות כביכול, כללים המקובלים בכל חברה מתוקנת ושרוצה להיות מתוקנת. אומרת לנו התורה, לא בגלל זה תקיים כללים אלו אלא בגלל היותם מצוות שניתנו בסיני.
וכאן, בפרשת משפטים, ממשיכה התורה על אותה הדרך. מייד לאחר קבלת התורה, באילו מצוות עוסקים בני ישראל? מה מלמדם משה דבר ראשון? את המשפטים הכי בסיסיים, שלא תחשבו שזה משהו אחר, זה התורה! זו אותה תורה שניתנה לכם בסיני.
הגמרא (ב"ק ל' א') אומרת "אמר רב יהודה, האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין".הרמח"ל פותח את ספרו מסילת ישרים ב"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו... שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו". מה זה חסיד? אדם שמחפש מה חובתו ומה עוד הוא צריך לעשות כדי להתקרב ולהתענג על ה'. בדיני נזיקין יש את הדין אבל יש גם לפנים משורת הדין ובמספר מקומות בגמ' זה נקרא מידת חסידות (כגון ב"מ נ"ב ע"ב, שבת ק"כ ע"א). כי אם אנחנו מחפשים ממון אז יש את הדין, אבל אם אנחנו מחפשים קרבת ה' אז לשם כך צריך לנהוג לפנים משורת הדין.
איך אדם יכול לעבוד את ה' כל היום, גם אם הוא לא עוסק כל היום בתורה, כשיקיים מילי דנזיקין. איך אפשר להפוך יום עבודה, שעות מנוחה וארוחה בכולל או כל מקום אחר בו אנו נמצאים למקום להתעלות ולעבודת ה'? על ידי מחשבה על השני, איך להימנע מלהזיק אלו, איך לעזור לו, איך לעשות עמו חסד, זה עבודת ה'. וזה עבודת ה' בדיוק כמו חמשת המצוות הראשונות בעשרת הדברות. כי בלי האמונה שהכל בהשגחה פרטית, אם יש אפי' קצת תחושה של מקריות בהנהגת העולם, אי אפשר לקיים את מילי דנזיקין, את מצוות בין אדם לחבירו ובוודאי לא לנהוג לפי לפנים משורת הדין. וכשאנחנו נוהגים כך אנו מגלים את אמונתנו בבורא עולם.
אך כדי להגיע לכך שנוכל לנהוג כך, צריך ללמוד והרבה, לא רק כדי לדעת איך לנהוג, אלא גם ובעיקר כדי שיהיה את הרצון לנהוג כך. כי לימוד התורה ולימוד המוסר, הם הערובה היחידה לכך שנרצה לנהוג כך. המשנה אומרת "לא עם הארץ חסיד". בפשטות מי שלא לומד לא יכול להיות חסיד כי הוא לא יודע. אבל הדברים עמוקים יותר. כדי להיות חסיד, כדי לרצות להתענג על ה' צריך להגביר את השכל על הנפש וזה לא אפשרי ללא עיסוק תמידי בתורה ובמוסר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה