"ויהי מקץ שנתיים ימים" בפרשה זו התורה מתארת את יציאתו של יוסף מבית הסוהר היישר לפסגת מצרים – משנה למלך. חז"ל מביאים על כך את הפסוק באיוב (כ"ח ג') "קץ שם לחושך". זמן ניתן ליוסף כמה שנים ישהה בבית האסורים, כיוון שהגיע הקץ, חלם פרעה חלום.
"ויהי מקץ שנתיים ימים" התורה מדגישה כאן כמה זמן שהה יוסף בבית האסורים מאז שפתר את חלומו של שר המשקים. וגם על זה עומדים חז"ל: 'ודבר שפתים אך למחסור' (משלי יד, כג). על ידי שאמר לשר המשקים 'זכרתני והזכרתני' נתווספו לו שתי שנים. שנאמר ויהי מקץ שנתיים ימים" (מדרש רבה פט, ב).
הרמב"ן בתחילת המעשה עם יוסף נותן לנו במשפט קטן אחד, הקדמה להבנת סיפורו של יוסף, סיפורו של עם ישראל ובעצם סיפורו של כל העולם. "הגזירה אמת והחריצות שקר". כשיוסף מחפש אחר אחיו באזור שכם ולא מוצא אותם מתגלה עליו המלאך גבריאל ומכוונו למקום אליו הלכו. ואומר הרמב"ן "ולהודיענו עוד, כי הגזרה אמת והחריצות שקר, כי זימן לו הקב"ה מורה דרך שלא מדעתו, להביאו בידם. ולזה נתכוונו רבותינו באומרם כי ה"אישים" האלה הם מלאכים, שלא על חנם היה כל הספור הזה, להודיענו כי עצת ה' היא תקום".
וזה לא התחיל כאן ולא מסתיים כאן. ההתחלה "וישלחהו מעמק חברון". אומר רש"י, והלא חברון בהר.....? אלא מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון לקיים מה שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם".
סיפור שנראה על פניו כמריבה בין אחים הופך לפתע לתכנית מחושבת עשרות שנים לפני כן ומתוכננת עד מאות שנים אחרי כן. בני ישראל, זרעו של אברהם צריכים להיות בגלות מצרים כהכנה להיותם לעם הנבחר. לשם כך יוסף חולם חלום, אחיו ששונאים אותו על חלומותיו, חושבים להפר את חלומותיו על ידי מכירתו לעבד. ומה קורה? הם שולחים אותו למקום בו הוא אמור למלוך, למקום אליו הם אמורים לרדת אחריו.
האדם חושב שהוא במעשיו פועל משהו. מגלה לנו התורה, "הגזירה אמת", מה שגזר הקב"ה יתקיים. "והחריצות שקר", מה שתעשו לא יעזור. כי "עצת ה' היא תקום".
ואם חשבנו שרק נסיונות להפריע למהלך האלוקי הם "שקר". מגלה לנו התורה בפסוק בו התחלנו שגם "סיוע" לקב"ה, גם הוא שקר. "ודבר שפתיים אך למחסור" תוספת דבריו של יוסף אל שר המשקים, לא רק שלא הועילה אלא דחתה את שחרורו בשנתיים ימים.
ויוסף אכן מבין את המסר וכשהוא עומד לפני פרעה הכופר שעשה עצמו לאלוהים, ופרעה אומר לו "ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו", עונה לו יוסף, "בלעדי, האלוקים יענה את שלום פרעה". יוסף עומד לפני פרעה, אף אחד לא יודע איך יסתיים המפגש אם הפתרון לא ימצא חן בעיניו. ויוסף ללא חשש וללא שום נסיון ליפות אתך הדברים, אומר לו, "בלעדי" - לי אין כלום, "האלוקים יענה את שלום פרעה" הפתרון הוא מהקב"ה.
וזה מה שאנחנו צריכים להוציא מפרשיות אלו, נכון שיש חובת השתדלות ולכן אנחנו צריכים לעמול ולהיות חרוצים אך נזכור תמיד שהכל שקר, הדבר היחיד האמיתי הוא הגזירה, גזירתו של הקב"ה.
ולוואי ונאמץ את דבריו של רבי יחזקאל לווינשטיין, ההשתדלות היא קנס שנקנסנו בחטאו של אדם הראשון ולכן עלינו להשתדל ולמעט בקנס כמה שיותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה