צום עשרה בטבת שונה משלושת התעניות האחרות שבארבעת התעניות, בכך שכאשר הוא חל ביום שישי, מתענים בו. בשונה משאר התעניות שדוחים את התענית.
מה המיוחד ביום זה? במיוחד אם ניקח בחשבון שביום זה רק התחיל המצור, עדיין לא היו הרוגים, לא היה רעב, רוחם של הנצורים עדיין הייתה איתנה.
בעשרה בטבת הקב"ה נתן לעם ישראל תזכורת עדינה. אם היו שבים אל ה', זה היה נגמר בזה, כמו שהיה עם חילו של סנחריב. אך כיוון שלא שבו, הגענו לפריצת החומה בשבעה עשר בתמוז, לחורבן הבית בתשעה באב ולסבל הנמשך עד ימינו אנו.
ואת זה אנחנו צריכים לזכור גם בימינו! הקב"ה נותן לנו כל הזמן תזכורות, מנסה לעורר אותנו לשפר את דרכינו, להתקרב אליו, למלאות את יעודנו. בתחילה התזכורות עדינות אבל אם זה לא עוזר, אם אנחנו לא מתעוררים, אז זה מתחיל לכאוב.
כמו בסיפור הידוע על המבריחים היהודים שהבריחו סחורות בארונות מתים. כאשר חשדו של המוכס התעורר, פתח את אחד הארונות וגילה את התרמית, פתחו היהודים הנ"ל בבכיות. אמר להם המוכס, שוטים! אם הייתם בוכים בזמן לא הייתם צריכים לבכות עכשיו, אבל עכשיו זה כבר יכאב.
כל מה שקורה בעולם - שריפות ענק, שיטפונות, מלחמות, פיגועים וכדו', קורה בשביל ישראל. לא כדי שנראה תמונות מדהימות, נקרא כתבות מרתקות, ננתח את המחדלים ואת מה היה קורה אילו.... אלא כדי שניקח מוסר, נתחזק ונשוב בתשובה. כשזה לא עוזר, כשאנחנו לא מתעוררים, זה מגיע אלינו. שריפת ענק עם נפגעים רבים בכרמל. סערה עם נזקים עצומים ברכוש וגם בנפש.
לכן חמור במיוחד יום זה. כדי להזכיר לנו שאם היו ישראל שבאותו דור מבינים את המסר ועושים מה שצריך, בית המקדש היה עדיין קיים. ואם היינו מבינים את המסרים מהקורה בעולם, אולי גם השריפה והסערה היו נמנעות.
ובסמוך ונראה, אם לא נזכה ויבא משיח צדקנו ביומיים הקרובים, אנחנו שוב נתענה השנה ביום שישי. אך הפעם נזכור ונבין את המסר. ואז נזכה בעזרת ה' לנבואתו של אליהו הנביא על התגלותו של הקב"ה. "לא ברוח ה'... לא ברעש ה'... לא באש ה'.... ואחר האש קול דממה דקה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה