על הפסוק הראשון בתורה אומר רש"י את דברי חז"ל "בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית"
הגמרא בע"ז (ג א) אמר ר"ש בן לקיש, מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר, אם ישראל מקבלים את התורה מוטב ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו.
"הנביא ירמיהו אומר "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" ואומר על זה רבי אלעזר (פסחים סח ב) אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ.
בריאת העולם וקיום העולם הכל בשביל שיעסקו ישראל בתורה. רגע אחד ללא תורה, העולם חוזר לתוהו ובואו. כל מי שעוסק בתורה, מקיים ומעמיד את העולם. ילד שלומד בחדר, בחור בישיבה, אברך בכולל, מי שקובע עיתים לתורה כביכול נעשה שותף עם הקב"ה במעשה בראשית.
חג השבועות בו קיבלנו את התורה, בו היינו לעמו של הקב"ה, הוא היום בו גילה לנו הקב"ה את סוד קיום העולם. כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל. ישראל למה נבראו? בשביל התורה. וכשאומרים ישראל הכוונה לכל אחד ואחד מישראל, מאיש ועד אישה מעולל ועד זקן. כל סיבת קיומנו היא בשביל התורה.
הגמרא (ברכות ס"א א') מדברת על בריאת אדם וחוה ומביאה את הפסוק "זכר ונקבה בראם", שבתחילה נבראו בגוף אחד ולאחר מכן הפרידם. ואומרת הגמ' "בתחילה עלה במחשבה לבראת שתים ולבסוף לא נברא אלא אחד". שואל הגאון מוילנא בספרו אמרי נעם על מסכת ברכות, "היאך שייך לומר בהקב"ה עלה במחשבה, הלא לא אדם הוא להנחם?" ואמר הגאון, שתחילת המעשה הוא סוף המחשבה. כל מה שמעשה מתחילה הוא על דעת הכוונה והמטרה הסופית. וזה כוונת הפסוק כבר ביצירתם בגוף אחד, היתה המחשבה לעשותם שניים. וכדי לבאר את הדברים מוסיף הגאון ושואל ,"למה כתיב באדם והיו לבשר אחד יותר מבשאר מינים הלא גם בשאר בהמות וחיות נעשה הולד משניהם? ועוד קשה למה באדם נבראו הזכר והנקבה בגוף אחד מתחילה? ולמה אדם קרוב אצל אשתו יותר משאר קרוביו"? ואומר הגאון, "שרצה הקב"ה שיהיה כרוך אחר אשתו יותר משאר קרוביו לכך בראם מתחילה בגוף אחד. והטעם שברא אותם שיהיו כרוכים כל כך זה אחר זה, הינו מםני שתכלית האדם בעןה"ז הוא לעסוק בתורה כדי שיזכו לעוה"ב. ואם לא היו נבראים בגוף אחד היה מוכרח הבעל בעצמו לחזור אחר פרנסתו ויבטל מן התורה, ואשתו לא תתעסק בשבילו... לכך בראם הקב"ה בגוף אחד כדי שתטריח בשבילו ויהיה לו פנאי לעסוק בתורה. ומה שחילקם אח"כ, היינו דאם לא היה מחלקם לא היה מתקן כלום, דבשעה שהיא הולכת לשוק או לשאר דברים היה הוא ג"כ הולך אחריה". עד כן דבריו הקדושים.
ונוסיף לזה את דברי הגמ' (ברכות י"ז) "אמר ליה רבי לרב חייא, נשים במאי זכיין (לחיי עוה"ב)? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ואתנויי גברייהו בי רבנן ונטרי לגברייהו עד דאתו מבי רבנן". במה נשים זוכות לחיי העולם הבא? בזה שמגדלים ונותנים לבניהם ובעליהם ללכת ללמוד תורה. האפשרות היחידה לזכות לחיי עוה"ב היא לימוד התורה ותכלית האדם בעוה"ז היא לזכות לחיי העוה"ב, אנשים ונשים. איך זוכים על ידי התורה.
יש לפעמים שמתעוררת איזו שהיא תחושה, אני עובדת והוא מבזבז את כספי. וכן גם בצד השני, תחושת אי נוחות על כך שהאישה היא המפרנסת. דבר זה נובע מאי הבנה למה אנחנו כאן בעוה"ז. אי הבנה למה אנחנו לומדים. חסרון בהבנה מה זה תורה, מהי בשבילנו ובשביל מה אנו קיימים. אישה שמאפשרת לבעלה ללמוד, לא עוזרת לו. היא בונה את חיי עוה"ב שלה, היא מיישמת את תפקידה עלי אדמות. היא מצדיקה את החיים אותה קיבלה במתנה. איש שעוסק בתורה בזמן שאשתו עובדת –ולא משנה באיזו עבודה ולא משנה כמה השכלה יש לה - הוא לא מתעסק עם עוה"ב שלו בלבד, הוא בונה את העוה"ב ואת העוה"ז של אשתו. ולא משנה אם זה אברך שעשה את בית ה' לביתו ושקוע כולו בעסק התורה, או שזה אדם שעמל לפרנסתו, אבל כל רגע פנוי הוא מנצל לעיסוק בתורה גם בזמן שאשתו מנהלת את הבית ומגדלת את הילדים, אלו ואלו בונים את עולמם ואת עולם נשותיהם. הם ונשותיהם מחזיקים את העולם, הם ונשותיהם שותפים לקב"ה במעשה בראשית, הם ונשותיהם בונים את העולם הבא שלהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה