"מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, אלה הם מועדי. ששת ימים
תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון ..." (ויקרא כ"ג ב-ג). איך קשורה
השבת למועדי ישראל ומדוע מתחילה פרשת המועדות ביום השבת? וכבר עמד על כך רש"י
הקדוש "מה עניין שבת אצל מועדות" ותירץ "שכל המחלל את המועדות
כאילו חילל את השבת וכל המקיים את המועדות כאילו קיים את השבתות.
ונראה
לבאר בדרך נוספת. בשבת אין מצוות שמייחדות את השבת משאר הימים למעט איסור מלאכה
ומצוות קידוש היום ואולי גם להתענג בשבת. השבת גם נקראת יום מנוחה. "וביום
השביעי שבת וינפש". היה עולה על הדעת שיום זה ניתן למנוחת הגוף לאחר ששה ימי
עבודה מפרכים. נכון התורה אסרה בעשיית מלאכה אבל זה לכאורה חלק מהמנוחה, מצבירת
הכוחות לשבוע הבא. המועדים לעומת זאת, הם ימים המלאים במצוות שכל מטרתם הם התקרבות
לקב"ה. ימים של עליה לרגל להראות לפני ה'. חז"ל מספרים לנו שכשהיו
מגיעים לביהמ"ק היו ממלאים את מחסני האמונה הקדושה והרוחניות לכל השנה עד
הפעם הבאה. בחג השבועות בגלל מתן תורה כולם מודים שחציו לה' וחציו לכם, בשאר
המועדים יש דעות שכולו לה'. כאן אין מנוחת הגוף כאן הכל זה בשביל הנפש.
הסמיכה
התורה את יום השבת למועדים כדי ללמדנו, כשם שהמועדים כל מהותם היא התעלות רוחנית,
כך גם צריכה להיות השבת. נכון אפשר לעבור את השבת בבטלה העיקר שלא נעבור על שום איסור
שבת. אפשר להסתפק באכילה, שתייה ושינה הגונה שהרי שינה בשבת תענוג. אבל לא לשם כך ניתנה
לנו השבת. שבת כזו אינה נקראת חמדה גנוזה. שבת כזו לא ניתנה במתנה מיוחדת לעם
סגולה, עד כדי שגוי ששבת חייב מיתה. שבת כזו יש לכל העמים המודרניים שהעתיקו
מישראל וקבעו לעצמם יום מנוחה שבועי.
בעשרת
הדברות שבפרשת ואתחנן נאמר "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלוקיך
משם.... על כן צוך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת" (דברים ה' ט"ו). ואומר
הרמב"ן שם שבשבת נכללו שני טעמים, האחד, להאמין בחידוש העולם כי יש אלו-ה
בורא. < וכנגד זה נאמר בדברות הראשונות "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת
הארץ">. והשני, לזכור חסדו הגדול שעשה עמנו שאנחנו עבדיו אשר קנה אותנו לו
לעבדים. ולכן אנחנו מזכירים בקידוש גם "זכרון למעשה בראשית" וגם
"זכר ליציאת מצרים". והאור החיים מוסיף שאחר שיזכור יציאת מצרים וירגיש
כי ה' הוא המניח לעמו מכל צריהם, ייתן ליבו לקבל גזירות המוציאו מעבדות.
שבת זה
זמן של מנוחת הנפש של הרגעות מכל המפריעים שבימות החול ומילוי מצברי הרוח של
היהודי. שבת היא זמן להרבות בלימוד או לימוד דברים המשובבים את הנפש תלוי מה עושים
כל השבוע. שבת זה זמן לסעודות עשירות במובן הגשמי אבל גם ובעיקר במובן הרוחני –
זמירות שבת, דברי תורה ומוסר על פרשת השבוע.
כשיבוא אדם לפני בית דין של מעלה וישאלוהו על מיעוטו בעבודת ה', יתרץ
את עצמו בטרדות הפרנסה, בטרדות הגוף והנפש. אבל אז יבקשו לראות מה קרה בשבת, כאשר
הנפש רגועה ואתה פנוי מכל עיסוקיך. איך התפילות בשבת? כמה אתה לומד בשבת? כמה
השקעה בילדים? שבת זו ההזדמנות להשלים ולעשות את מה שאנחנו באמת רוצים. ולפי
מעשינו נדע מה רצונותינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה