יום חמישי, 24 במרץ 2011

פרשת צו – בושתו של החוטא

במקום אשר ישחט את העולה ישחט את החטאת. עולה שחיטתה בצפון. חטאת שחיטה גם היא בצפון למה כדי שזה יהיה במקום העולה. חסה התורה על כבודו של החוטא. אם היה שוחט במקום אחר כל מי שהיה בבית המקדש היה רואה אותו בקלקלתו ומבין שחטא. הבדל יש בין קרבן עולה לקרבן חטאת. עולה באה מן הזכר וחטאת מביאים נקבה. לכאורה מה מועיל שישחט בצפון הרי רואים שמביא נקיבה? אך מכיוון שהבדל זה בין המינים לא ניכר כי לכבש יש אליה שמכסה ומסתירה, שוב לא ניכר איזה קרבן הוא מביא. שונה מי שמביא עז לחטאת, כאן רואים מיד שמביא נקבה אבל על כך אומרת הגמרא שאם רוצה לבייש את עצמו זה בעיה שלו. מקרה נוסף יש בו מביאים עז, בעבודה זרה. ושם הסיבה כי על חטא של עבודה זרה ראוי שיתפרסם ויתבייש.

בית המקדש היה מלא במביאי קורבנות ביניהם יש להניח שהיו לא מעט חוטאים בשגגה שהביאו את קורבנותיהם. בכל זאת למרות שהוא בחברה "טובה", הבושה קיימת והתורה חסה על כבודו.

כשאנו לומדים פרשיות קדשים, אנו עוסקים ב"הלכתא למשיחא" הלכות ששייכות לתקופתו של משיח, ליום בו יבנה בית המקדש במהרה בימנו אמן. האם אנחנו באמת מחכים למשיח?

ידוע שהחפץ חיים דאג מאד שיהיו בעם ישראל לומדי קודשים, כי הנה יבנה בית המקדש ולא נדע מה לעשות.

פחות ידוע שהחפץ חיים שלח מכתב לכל רבני ליטא שישלחו לו רשימה מפורטת של כל הכהנים בעירם, כשרים ובעלי מומים. של כל תלמידי החכמים בעיר ואלו שאינם תלמידי חכמים אבל ראויים ללמוד ולהבין, ששווה להשקיע בהם. כי הנה מגיע משיח, יבנה את בית המקדש וצריך להיות מוכנים, לדעת מה מצבת כח האדם שיש לנו לעבודת המקדש וכמה יודעי הלכות יש לנו.

על הדברי חיים מצאנז מספרים שהיה לו בגד מיוחד לקבלת פני משיח. פעם היה צריך להגיע מישהו ממשפחתו שלא ראה אותו הרבה זמן וכשהגיעו לבשרו שהוא הגיע, נעמד הדברי חיים בהתרגשות ושאל, באמת, הוא הגיע? כשאמרו לו כן הנה הוא עוד רגע קט בדלת, שאל בהתרגשות, מה? הוא מגיע אלי? לקח קצת זמן עד שהבינו שהוא היה בטוח שמשיח בא. כי מי עוד יכול להגיע?!

אנחנו לא מחכים ברמה כזו, אבל אפשר לומר שאנחנו מחכים לו. אבל האם אנחנו מוכנים לבואו של משיח? חז"ל אומרים שמשיח יגלה את כל צפונות ליבנו. האם נעמוד בבושה הגדולה הזו. אם חז"ל כל כך חששו לבושתו של החוטא חטא אחד בשגגה, מה נעשה אנחנו אם כל שקי החטאים והעוונות שאנו סוחבים איתנו? צרת הרבים לא תעזור כי הבושה תהיה מעצמנו, בעומדנו מול האמת.

אם נחשוב על זה כשאנו אומרים "ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו" יש סיכוי שבפעם הבאה שיבא חטא כל שהוא לפנינו יהיה לנו יותר קל להתמודד איתו, אם נזכור שעוד רגע קט ונצטרך לעמוד מול משיח צדקנו.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה