פרשת פקודי מסיימת את מלאכת המשכן וכליו ובגדי כהונה.
בעשיית בגדי כהונה נאמר בסיום כל בגד ובגד כאשר ציווה ה' את משה. מה שלא נאמר במשכן וכליו. אמנם גם על הכלים נאמר בהמשך הפרשה אך לא בגמר עשייתם אלא בתחילת השימוש בהם. ואולי זה נחשב גמר עשייתם וא"כ צריך להבין למה גמר עשיית הבגדים לא בלבישתם?
המשך חכמה מבאר בדרך אחרת שהבגדים היו צריכים עשייה לשמה ולכן נאמר בהם כאשר ציווה ה' שזהו עשייתן לשמה.
ובדרך המוסר יש לומר שההתעסקות ביופי, באדריכלות, בעיצוב פנים ובעיצוב אופנה צריך להיות רק כאשר ציווה ה'. שאם לא כן, די לנו בדברים פשוטים. כך הוא במשכן ה' וכך הוא במשכן שבליבנו.
כשהחפץ חיים אמר לעשיר שתמה על דלות ביתו, "גם אני בדרך", הוא לימד אותנו איפה הבית, איפה העיקר ואיפה זה רק מקום מעבר. אם העיקר זה חיי עולם הבא, הרי שכל העולם הזה נועד רק כדי להביאני לשם וא"כ למה אבזבז את זמני ואת חיי לפאר וליפות את הדרך.
נכון יש עניין של מלבוש מכובד לתלמיד חכם, של דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם, אבל מכאן ועד עסק ועניין שלם מדברים אלו הפער גדול. אם הדאגה היא לכבוד התורה, ההתעסקות בזה תהיה בדיוק כמה שנצרך למלבוש תלמיד חכם. דירה נאה עד כמה שזה נצרך להרחבת הדעת ללימוד תורה, ולעבודת ה'.
מה נואל הוא מנהגם של הבונים בית חדש ועורכים סיורים מודרכים לאורחים הבאים לשמוח בשמחתם. בשביל זה בניתם? כדי להרחיב את דעתם של האורחים?
או אותם אלו שילבשו רק בגדים עם תווית של "מותג" על הגב מבחוץ או נעליים עם סמל המותג מכל עבר. בשביל מי אנחנו מתלבשים? וזה שעובר בכל חנויות הבגדים האפשריות כדי למצוא את ה"פראק" שיהלום ביותר את גופו. או הולך להסתפר דוקא אצל הספר המסוים הזה אפי' אם יושב שם במספרה ספר נוסף מבוגר בדרך כלל ועיניו כלות ומייחלות לאיזה לקוח שיסכים להפקיד את שערותיו היקרות למספריו ומכונתו.
נכון, לכהן הגדול היה ספר אישי שמספרו התספורת אומנותית במיוחד מידי ערב שבת. ולא נדבר על הבגדים המפוארים שלבש. אבל זה היה כאשר ציווה ה'. האם גם אנחנו דואגים בזה לאשר ציווה ה'? או אולי דווקא הולכים בזה אחרי תרבויות צריכה זרות החודרות בצעדי ענק לבתינו ולליבותינו על ידי ענקי הפרסום ה"חרדים".
האם אנו חיים בפרוזדור המוביל לחיי עולם הבא. או שמא זה המקום ואין בילתו ואם כן ננצל ממנעמיו את כל מה שאפשר.
עלינו לחזור ולהזכיר לעצמנו את מטרת חיינו, לזכור שאנו בדרך, לנצל את הזמן ואת הכלים ולהכין את עצמנו למקום העינוג האמיתי של להנות מזיו השכינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה